חוויות מהמסע ליפן 2015 – כל יום הוא יום חדש!

במהלך ביקורנו ביפן הציג אותנו סוגנומה סנסאי בפני חברי הדוג'ו, והקפיד לספר ששם הדוג'ו שלנו הוא "נישין-קאן" שמשמעותו "ביה"ס של יום חדש".

הקשבתי בריכוז מהול בגאווה לסנסאי מספר את הסיפור על הקיסר הסיני שחצב את המילים הללו בקערת האבן בה נהג לשטוף את פניו בכל בוקר. מיותר לציין שאני מכיר את הסיפור (ניתן לקרוא את הסיפור המרתק על מקור השם "נישין-קאן").

בסיום הסיפור סנסאי הוסיף שהוא עצמו יליד מחוז פוקושימה ביפן, שבתקופת אדו (תקופה בת כ 300 שנים בה פרחו אומנויות הלחימה והתרבות היפנית התגבשה לצורה בה אנו מכירים אותה היום) היה שמו של ביה"ס הגבוה של הסמוראים במחוז פוקושימה … ניחשתם?

שם ביה"ס הגבוה לסמוראים במחוז פוקושימה היה "נישין-קאן" (לאתר של "נישין-קאן" בפוקושימה, יפן – ביפנית בלבד)

בסיום השיעור ישבנו עם סנסאי ושתינו תה. ניצלתי את ההזדמנות וביקשתי יותר פרטים על "נישין-קאן" ביה"ס הגבוה של הסמוראים במחוז פוקושימה.

סנסאי השיב שזה היה בי"ס מפואר גם מבחינת ארכיטקטורה וגם מבחינת הרמה הגבוהה של הסמוראים שהוכשרו בו, אנשים שהייתה להם השפעה חיובית ומשמעותית על החברה היפנית. למעשה, כל בן בכור שהגיע לגיל 18 היה מחויב ללמוד תקופה מסוימת בביה"ס "נישין-קאן".

למחרת הגיש לי סנסאי חוברת ובה סיפורו של ביה"ס הגבוה "נישין-קאן", כולל תמונות והסברים. מצורפות כמה תמונות מהחוברת.

תוך כדי דפדוף בחוברת עברה בי צמרמורת: סנסאי העניק לדוג'ו שלנו שם עם משמעות רוחנית-אוניברסלית (כל יום הוא יום חדש) אבל גם עם נגיעה אישית מאוד עמוקה: זהו ביה"ס הגבוה במחוז הולדתו.

שוב זכיתי ללמוד שיעור חשוב, שיעור שמתחבר לשמו של הדוג'ו שלנו:

גם כשאתה חושב שאתה "יודע משהו", "מכיר משהו" – חשוב שוב! ישנם רבדים רבים בכל דבר, והאויב הגדול ביותר שלנו הוא האגו הלוחש לנו: "את זה אני כבר יודע".

17 שנים לאחר שסנסאי העניק לי את השם – למדתי עליו משהו חדש. איזה שיעור נהדר ומתנה נפלאה!

כל יום הוא יום חדש! לגמרי!

כתמיד, מצפה בכיליון עיניים לקרוא את התגובות שלכם בבלוג…

Nisshin Kan archery 2 Nisshin Kan archery Nisshin kan school bunbu ryoudou Nisshin Kan school gate

תגובות (4)

  1. Pingback: מכתב רבעוני מספר 51 + 52 | המרכז הישראלי לאייקידו | The Aikido Center of Israel

  2. ליאל בירן:

    הי אלי וכולם,
    חזרתי שלשום מטיול לקטים של כ-6 ימים. זהו טיול בעל אופי ייחודי, שמתקיים מדי פעם בטבע בהוויה של פשטות, והוא מאפשר התבוננות על החיים מפרספקטיבות אחרות וחזרה הביתה עם תובנות חדשות. הייתי כבר בהרבה טיולים כאלו, ומכיוון שהפורמט של כל טיול דומה לקודמו ולעיתים גם האזור הגיאוגרפי, קיים אתגר גדול מול מחשבות כגון:"את זה אני כבר מכיר" או "אני יודע מה יקרה עכשיו". בטיול הנוכחי הרגשתי את ההתמודדות הזו באופן חזק ועשיתי מאמץ מודע להשקיט את הקולות של "אני יודע/מכיר", להיות נוכח בהווה ולקבל את החוויה החדשה כמשהו טרי. כמה מן המטיילים החדשים היו מופתעים לגלות בסוף הטיול שאני טייל "ותיק". אני בטוח שאימוני האייקידו בנישין-קאן עזרו לי לבנות מודעות זו. נוכחתי גם שכמה שהדברים עשויים להראות דומים וחוזרים על עצמם על פני השטח, למעשה, כאשר מביטים יותר לעומק רואים הבדלים. בטיול, זה יכול להיות העונה, המיקום המדויק שבו הולכים/יושבים/שוחים/מלקטים/ישנים, האנשים הספציפיים שאיתי, ומעל לכל – אני – איפה כל הדברים הללו פוגשים אותי, מי אני עכשיו בסיטואציה הספציפית. באימון זה כולל דברים אחרים (בן הזוג וכו'), אבל ה"אני" משותף לשניהם. לפני 2,500 שנה הפילוסוף היווני הרקליטוס אמר: "אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים". המים הזורמים הם מים אחרים בכל פעם, והטובל בהם אחר בכל פעם – משתנה, מתפתח ורגעי.
    תודה רבה על התזכורת להתמיד בעבודה הזו ולהיות מודע לה ככל האפשר באימוני אייקידו ובכל מקום.
    ליאל

  3. זיו קלויזנר:

    תודה על הסיפור המעניין. כשקראתי את הדברים היתה לי תחושה עמומה של דה-ז'ה-וו. גם אני, הקטן, חוויתי מספר פעמים חוויה דומה עם המורה שלי, ירון ערמון. לכאורה אני מכיר אותו שנים ומדי פעם אני אפילו חוטא ביני לביני בתחושה שראיתי כמעט את הכל. אבל אז, הוא מפתיע אותי ומלמד טכניקה שאולי היא "בגדול" איכשהו מוכרת אבל עם דגש אחר או בפרשנות חדשה שהופכת את הדרך בה חשבתי שידעתי לבצע את הטכניקה על פניה. התחושה היא שירון "משך לי את השטיח מתחת לרגליים" ועכשיו אני צריך ללמוד מחדש לעמוד.
    אני שמח שמורה שלך, גם לאחר ההיכרות העמוקה שלכם, מצליח גם הוא למשוך לך את השטיח מתחת לרגליים.

כתיבת תגובה