חמשת העקרונות אל האושר

אדם יפני בשם וואטאנאבה יאג'י, בן 95, כתב ספר שכותרתו: "אני אחיה עד גיל 125". האיש כתב את הספר מתוך הסתכלות על תהליך ההזדקנות כתהליך חיובי ויפה. הוא מסתובב ביפן ובארה"ב ומרצה על שיטתו להזדקן בצורה יפה ומכובדת ולחיות חיים מלאים ובריאים. שאיפתו היא לחיות למלוא הפוטנציאל האנושי ולשם כך הוא מתאמן כל יום בהנפת בוקקן, תרגילי גמישות והליכה של 30 דקות.

בספרו מפרט וואטאנאבה יאג'י 5 עקרונות שהוא משתדל לחיות על פיהם. להלן חמשת העקרונות שלו לחיים מאושרים:

א. לא להאשים אחרים ולא להתלונן

ב.  תמיד לנקוט גישה חיובית: "הדברים נוטים להסתדר"

ג.  לעשות הכל באדיבות ובחיוך

ד.  לא לשכוח להיות אסיר תודה

ה.  לא להיות גאוותן

לעניות דעתי, כל אחד מהסעיפים יכול לשמש נושא מחקר לחיים שלמים.

סוגנומה סנסאי, המכיר את וואטאנאבה יאג'י באופן אישי, מספר שלמיטב התרשמותו וואטאנאבה יאג'י מצליח להתקרב לאידיאלים הללו.

שווה לנסות. אולי גם אנחנו נוכל להגיע כמוהו לגיל מופלג בצורה בריאה ומכובדת.

אם כמוני, כבד עליכם לקחת את כל חמשת העקרונות, אתם מוזמנים לבחור אחד ולנסות ליישמו במשך יום אחד.

כתמיד, אני מחכה לתגובות שלכם.

אם הצלחתם, אתם מוזמנים לספר לכולם. זה מעודד לשמוע סיפורי הצלחה 🙂

כריכת הספר של וואטאנאבה (בן 85 בתמונה)

וואטאנאבה - חמשת העקרונות אל האושר

תגובות (26)

  1. יאנה רנרט:

    אחלה עקרונות!
    הבעיה היא, אם נעמוד בכל, מה נעשה עם ה- 5 השנים העודפות, הרי אנחנו בישראל מוגבלים לחיות רק עד 120 :-).

    הלוואי על כולנו- לפחות עד 120!

    1. אלי לרמן:

      יאנה שלום,

      בחודש הבא כשאהיה ביפן אני מקווה לפגוש אותו ואשאל מה עושים עם עוד 5 שנים 🙂

      עד 120!
      להתראות.
      אלי

  2. אליסיה ביל:

    קוצ' יקר.
    כמה יפה לקבל באמצע יום עבודה "שהסורים על הגדרות" תזכורת
    שישנו אושר והוא ניתן להשגה רק באמצעות התבוננות פשוטה למתרחש בתודעתנו,כשאנו מאשימים אחרים בחוסר האושר שלנו,כשאנו אנוכיים וחסרי טקט למתרחש סבבנו.וואטאנאבה יאג'י
    תודה על התזכורת שעדיין אפשר להביא חמלה ונדיבות בקלות וביעילות ולהזמין האושר לחיינו.

    1. אלי לרמן:

      אליסיה שלום,

      תודה על התגובה היפה.
      תענוג לקרוא את תגובתך, את מתבוננת לעומק בעקרונות ורואה את המהות שמאחוריהם.
      יישר כוח!

      להתראות.
      אלי

  3. גיל קידר:

    מאוד מתחבר לדברים גם אם לא מצליח (בשלב זה של חיי) ליישם את כולם…
    הייתי משנה את משפטי ה"לא" במשפטי "כן" כחלק מנקיטת גישה חיובית…
    (כן) לקחת אחריות על חיי/ מעשיי
    (כן) לזכור להיות בהודיה (אסיר תודה זה קצת כלא…)
    (כן) להיות צנוע/ עניו

    הלוואי ואגיע לרמת הגמישות שלו לפני גיל 95…
    🙂

    1. אלי לרמן:

      הי גיל,

      גם אני כמוך עדיין לא מצליח ליישם את כולם 🙂
      מקבל את ההמלצה להשתמש בלשון חיובית. אעביר לסופר…

      תודה שחלקת.
      להתראות.
      אלי

      1. גאל:

        שלום אלי אני עדיין לא תמיד מצליח ליישם את כל ה 5 העיקרונות לאושר אבל אני עדיין משתדל ליישם אותם ביום יום תודה רבה וכל יום הוא יום חדש

  4. אסף לוי:

    קראתי את הפוסט – אני חייב להגיד "אין תלונות"

    חוץ מזה אלי – אני אסיר תודה על שחלקת זאת עמנו

    🙂 (חיוך)

    אסף

    1. אלי לרמן:

      אסף היקר,

      אין תלונות – זה הכי טוב!
      ותודה לך על התגובה היפה והמחוייכת 🙂

      להתראות.
      אלי

  5. אהרון אטלס:

    להלן התשובות הציניות (ומחוייכות) שלי לחמשת העקרונות:

    א. אז את מי אני אאשים, אותי?

    ב. אצלי יש תקופות בהן "הדברים נוטים לא להסתדר"

    ג. אחרי הכנסת כלים וקיפול 2 כביסות קשה לי להיות אדיב וחייכן

    ד. אם מישהו אי פעם יעשה משהו בשבילי – אהיה אסיר תודה

    ה. אם אני לא יהלל את עצמי, מי יעשה זאת במקומי 🙂

    1. אברהם לוי:

      לדעתי (אם יורשה לי),
      הייתי נמנע מלחפש אשמים-גם לא את עצמי-אלא מחפש פתרונות.
      גם שהדברים לא מסתדרים לנקוט גישה חיובית זה-להמשיך לחפש פתרונות או להשלים עם המצב(לפעמים זו האופציה היחידה). כשעושים למעני משהו – אז אני אסיר תודה או כפוי טובה
      כבר אמרו לפני "יהללך זר ולא פיך"
      אין ספק שעקרונות אלו יועילו לכ"א
      מאחל חיים טובים ושמחים לכולכם

      1. אלי לרמן:

        אברהם היקר,

        תודה על תגובתך היפה.
        כתמיד, אני לומד ממך רבות על החיבור למסורת היהודית.
        תודה על התגובה המשכילה.
        חיים טובים ושמחים גם לך!

        להתראות.
        אלי

    2. אלי לרמן:

      אהרון היקר,

      אין די מילים להלל אותך ואת פועלך…

      ונותרתי ללא מילים נוכח התגובה שלך 🙂

      להתראות.
      אלי

  6. מיכל אנדרייב:

    אלי היקר,
    הפעם השארת אותי ללא מילים… וזה קורה לי לעיתים נדירות…
    חמישה עקרונות, נשמע פשוט, לא?
    אני יכולה להגיד מנסיוני בחיים אלו עד כה, שחלק מהדברים (אסירות תודה, לעשות הכל באדיבות ובחיוך וכמובן לא להיות גאוותן) למדתי את חשיבותם על בשרי תוך כדי התנסויות שונות… לגבי השאר אני עדיין חוקרת איך אפשר לישם ומנסה להיות שם…
    איך אתה תמיד אומר לי? – יש לך עוד 20 שנה לתרגל זאת:)
    אז יש לי עוד חיים שלמים בשביל זה… כל יום קצת יותר:)

    יום קסום,
    מיכל

    1. אלי לרמן:

      מיכל יקרה,
      אני שמח שאהבת את הפוסט.
      כמוך, גם לי יש חיים שלמים לעבוד על זה!
      והעיקר, כמו שאת תמיד מדגישה, שנזכור ליהנות מהדרך 🙂
      יום חדש ומצוין גם לך.
      להתראות.
      אלי

  7. רובי:

    אלי היקר,

    תודה על שחלקת עמנו תובנות אלו.
    ראשית, איני בטוח שאני רוצה להגיע לגיל כה מופלג … אך בטוח כי עדיף להגיע לגיל זה תוך מילוי עקרונות אלו.

    זה מכבר הבנו כי חשיבה אופטימית מייצרת מציאות וגם שלמה ארצי הבין .. " אתמול היה טוב ויהיה גם מחר" .

    אני מוצא כי העיקרון החמישי הוא קשה במיוחד ליישום. גאווה היא רגש שכל כך קל ואינטואיטיבי להתמסר אליו ולמרבה האירוניה לעתים רגש זה מסב אושר רגעי. כיצד היית ממליץ למקד מאמץ בעיקרון זה ולהפחית בכל יום קצת מהגאוותנות שלנו כך שנגיע לגיל 85 יהיה לנו קל יותר להמשיך …

    תודה,
    רובי

  8. אלי לרמן:

    רובי היקר,

    תודה על התגובה והפרגון.

    לשאלתך, איך מיישמים את העקרון של "לא להיות גאוותן", זו שאלה מצוינת.
    אני מאמין באימון כדרך לשינוי ושיפור הרגלים.
    באחרונה למדתי שבפרקי אבות כתוב: "הווי מקדים בשלום כל אדם" – זו נראית לי תרגולת מצוינת ואני מנסה כמיטב יכולתי ליישמה. כך, כל אדם שאני פוגש מעניק לי את ההזדמנות להתאמן על "הנמכת הגאווה" בכך שאני מנסה להקדימו ולברכו בשלום.
    עוד תרגול שאני משתדל להקפיד עליו הוא לבחור לעשות תפקידים שנראים כ"פחות אטרקטיביים", למשל, בסיום השיעור אני משתדל להיות זה שסוחט את הסמרטוטים לפני הניקיון של המזרון.
    בקיצור, אני משתדל לייצר "תרגולות" בתוך החיים שיסייעו לי לעבוד על נושא הנמכת הגאווה.
    מהיכרותי איתך אני יודע שאתה אדם ענו ואני מתרשם שאתה מיישם את עקרון הענווה בחייך בהצלחה רבה. העובדה שאתה תמיד מתנדב לארגן את האירועים בדוג'ו בנורדיה ועושה תמיד הכל בחיוך גדול ובשמחה היא עדות אחת לכך.

    בברכת יישר כוח.
    אלי

  9. בני סיבוני:

    האשמות ותלונות אינן עוזרות כלל ברוב המקרים, עדיף לעשות טן קאן ולא לעמוד מולן, אלה להתבונן למי הם באמת מיועדים ועם קצת עזרה, בצורה רגועה וגישה "חיובית", נוכל לעזור למאשים או למתלונן להסתכל ממקום אחר שונה כדי שיוכל לראות!!!!! גם אם באותו רגע הוא לא ממש הבין אבל התחיל להרגיש!!!!! הוא כבר נמצא באנרגיה אחרת בעלת אופק שונה. גישה זאת בעלת 5 דרכים לחיים יותר בריאים שמונעת מאיתנו להגיע למקומות שליליים, ברוב המקרים, עוזרת לנו לחיות חיים יותר מלאים. תודה על התזכורת סנסיי!!!!!
    המלצה נוספת שעוזרת לי באופן אישי זה… "הומור" פורים שמח לכולם!!!!!

    1. בני סיבוני:

      נב..כמובן חשוב להתאמן ולהפנים כל יום מחדש ששום דבר אינו מובן מאליו, כדי שנוכל להעריך את הדרך וגם נוכל להתמודד עם חיים שבנויים מגלים שחלקם נמוכים וחלקם גבוהים, ממש כמו הרגשות שלנו!!!!!

    2. אלי לרמן:

      בני היקר,

      תודה על תגובתך היפה.

      איזה יופי של דימוי בחרת: לעשות טן קאן ולא לעמוד מול ההאשמות.
      גם כשאנחנו מאשימים, אם נצליח לעשות טן קאן ולהבין מהם המניעים העמוקים שלנו, זה יכול להיות מעניין לא פחות…

      תודה על שחלקת.
      להתראות.
      אלי

  10. אמנון בהיר:

    נהנתי לקרוא
    רק שאלה אחת. האם יש הומור באייקידו. אני לומד כבר יותר משנה וכולם סביבי רצינים יתר על המידה. חיפשתי הרבה ולא מצאתי הומור או בדיחות על אייקידו .
    אגב, חבר שאל אותי מה הדבר הכי קשה באייקידו השבתי לו שהדבר הכי קשה הוא לשמור את הגזים בבטן במשך השיעור… .
    אפשר לקבל תשובה?

  11. Pingback: מכתב רבעוני מספר 47 | המרכז הישראלי לאייקידו | The Aikido Center of Israel

כתיבת תגובה