השיעור השביעי: אייקידו וטלוויזיה

השיעור השביעי: אייקידו וטלוויזיה

אחלוק איתכם חוויה אישית: חבר יקר בשם עופר ברייר, מאמן עסקי מהשורה הראשונה ואדם מקסים, פנה אליי והציע לי להשתתף בתכנית בערוץ 2. בתכנית, פרק בסדרה המפורסמת "איך להצליח בשישה שיעורים" עם פרופסור יורם יובל ועו"ד רונאל פישר, עופר לקח על עצמו לעזור לבחור נחמד בשם ברק רז, אשר מתקשה להצליח למרות נתוני פתיחה טובים. הרעיון של עופר, איש יצירתי בצורה יוצאת דופן, היה להשתמש בכלים של האייקידו כדי ללמד את ברק שיעורים חשובים. עופר, שמכיר את דרך האייקידו באופן אישי, יודע שבעזרת תרגול פיזי ניתן ללמוד שיעורים גדולים בחיים, שיעורים שלעיתים דרך הראש בלבד קשה לנו להפנים.

יום הצילומים נקבע אך בפועל היה בידי מידע מועט מאוד על תוכן הפרק ועל כוונת המפיקים. בשעה שנקבעה הגיע עופר, ואחריו הגיעו גם ברק רז, רונאל פישר וצוות הצילום. הם נכנסו לדוג'ו והתחלנו לעבוד עם ברק, בלי שהסבירו לנו מה מטרת המפגש. נאמר לי רק בצורה כללית ש"ברק נוטה להכות באגרופיו בקיר בטון ועליי לסייע לו ללמוד איך להשתמש באנרגיה בתבונה". לא היו הסברים נוספים, וגם לא הזדמנויות נוספות לצילום.

אציין שהאווירה שהשרו צוות הצילום ורונאל פישר הייתה אווירת לחץ. נאמר לי בשקט שאני אמור "להפוך את ברק שיהיה עם הרגליים באוויר". חשתי שמופעל עליי לחץ "לעשות שואו" או כפי שרונאל אמר זאת " Money time!". צוות צילום של ערוץ 2 כלל צלמים, איש סאונד, אנשי הפקה, בימאי, וכמובן רונאל ועופר, כולם שם מצפים שאעיף את ברק באוויר. הרי זה צריך להצטלם טוב בטלוויזיה…

הייתי בדילמה, מצד אחד אני רוצה להופיע בטלוויזיה, זו חשיפה טובה לאייקידו, וכמובן שיש גם את הנטייה הטבעית "לרצות את הצד השני". מנגד, הרגשתי לא טוב עם הסיטואציה, זה נראה לי לא נכון ולא אמיתי. זה אולי מצטלם מרשים אבל זו לא הדרך לעשות שינוי ולתת למישהו כלים להצליח. הייתה סתירה מובנית בין המטרה של עופר לעזור לברק לבין המטרה של הבימאי "לעשות שואו ולקדם את הרייטינג".

בתוך הלחץ הכבד שהופעל עליי, ובדילמה בין האמת שלי לבין צרכי הבימאי, החלטתי ללכת גם עם האמת שלי ובה בעת גם להתחשב בצרכים של הבימאי, וכך בחרתי ללמד את ברק איך ליפול נכון. הבחירה נעשתה בשבריר שנייה, לא היה לי יותר מזה, ובמבט לאחור אני מרגיש שהבחירה ב"ללמד אותו ליפול" הייתה בחירה של אייקידו: לא התנגשתי עם הבימאי, אבל גם לא התפשרתי על העקרונות שלי. בחרתי להעביר לברק שיעור שאני מאמין שהוא חשוב לו, וגם לעשות זאת בצורה שתהיה צבעונית ומרשימה מספיק לשידור בערוץ 2.

כמי שעוסק באייקידו למעלה מ 22 שנים, אני יודע שאין הוקוס-פוקוס. תהליך שינוי אמיתי הוא תהליך המצריך התמדה ובכדי לשנות דפוסים דרושה משמעת עצמית, מודעות וסבלנות. אבל את כל זה לא מתאים לומר בתכנית המתיימרת לתת מרשם אינסטנט להצלחה. המדיום של הטלוויזיה הוא שטחי בהגדרתו, ובסדרה של "איך להצליח בשישה שיעורים" השיעור השביעי בסדרה הוא: מי שמאמין בתהליכי הוקוס-פוקוס צפוי ככל הנראה להתאכזב, או במילים חיוביות "ההצלחה שמורה למתמידים".

2 תגובות

    1. עינת יקרה,
      תודה רבה על התגובה והמילים הטובות.
      בברכת המשך התפתחות והנאה בדרך.
      להתראות.
      אלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

שאני אוותר על האגו?
הבלוג של אלי לרמן

שאני אוותר על האגו?

"…מתאמנים חדשים נוטים לחלק את האימון לשני חלקים:
החלק העיקרי בו אני ה"נאגה" (מבצע את הטכניקה), והחלק השני בו אני משמש אוקה (תוקף ומקבל את הטכניקה).
הרי אייקידו זו אומנות לחימה, ורק בחלק בו אני מבצע את הטכניקה אני לומד להגן על עצמי.
ככל שחולף הזמן…"

המשך קריאה »
חמשת העקרונות אל האושר
הבלוג של אלי לרמן

חמשת העקרונות אל האושר

אדם יפני בשם וואטאנאבה יאג'י, בן 95, כתב ספר שכותרתו: "אני אחיה עד גיל 125". האיש כתב את הספר מתוך הסתכלות על תהליך ההזדקנות כתהליך

המשך קריאה »