החיים נקבעים על ידי דבר אחד בלבד

החיים נקבעים על ידי דבר אחד בלבד

נאקאמורה טמפו סנסאי, מגדולי המורים הרוחניים ביפן של המאה ה 20, נהג לומר לתלמידיו: "החיים נקבעים על פי דבר אחד בלבד".

האם זה הגיוני שיש דבר אחד שקובע את כל חיינו? ואם כן, מהו הדבר?

תחשבו על זה? מהו הדבר שעל פיו נקבע הכל?

אני ממליץ עדיין לא להציץ להמשך המאמר. תחשבו רגע, תרשמו לכם את התשובה בצד ורק אחר כך המשיכו לקרוא.

רשמתם?

אוקי, אז לדברי טמפו סנסאי:

החיים נקבעים על ידי דבר אחד בלבד: הגישה שלך!

ישנו סיפור מפורסם על איש זקן וחכם היושב בצל עץ הנמצא על אם הדרך המובילה לעיר הגדולה. עובר אורח ניגש אליו ושואל: "אני בדרך לעיר הגדולה. איך החיים שם?" והזקן משיב בשאלה: "איך הייתה העיר הקודמת בה חיית?" עובר האורח עונה: "העיר הייתה מלוכלכת, האנשים גנבים ורעים". הזקן משיב לו: "אם כך, אתה תמצא שגם בעיר הקרובה האנשים גנבים ורעים".

לאחר מספר דקות עובר אדם נוסף ושואל: "אני בדרך לעיר הגדולה. איך החיים שם?" והזקן משיב בשאלה: "איך הייתה העיר הקודמת בה חיית?" עובר האורח עונה: "העיר הייתה טובה, האנשים חברותיים וטובי לב". הזקן החכם משיב לו: "אם כך, אתה תמצא שגם בעיר הקרובה האנשים טובי לב וחברותיים".

הסיפור הזה, לעניות דעתי, ממחיש את מה שנאקאמורה טמפו סנסאי מנסה לומר לנו: הגישה שלנו היא הקובעת איך ייראו חיינו. האנשים סביבנו, בדיוק כמונו, מכילים בתוכם את מכלול התכונות. טוב לב ורוע נמצאים בכל אחד מאיתנו. כל אדם בגישתו הבסיסית לחיים, משדר משהו והדבר משתקף אליו בחזרה מהסביבה ממש כמו מראה. אם אני עצבני וכועס זה משתקף בפניי ובהתנהגותי וכל מי שיפגוש בי יזעיף אליי פנים. לחילופין, אם אני מחייך ונינוח רוב הסיכויים שאפגוש סביבי, באורח פלא, אנשים חייכניים ונינוחים. בקיצור, כשהעולם מזעיף אלינו פנים שווה לבדוק איזו הבעה נסוכה על פנינו אנו…

בעצם, ניתן לומר שבחיינו נדמה לנו שאנו פוגשים אנשים רבים אך למעשה אנו פוגשים רק את עצמנו, או ליתר דיוק אנו פוגשים את ההשתקפות שלנו בכל אשר נפנה. זו הסיבה שאין לאן לברוח. גם אם ניסע לצדו השני של העולם (כפי שעשיתי אני בצעירותי) לא נוכל להימלט מעצמנו: הגישה שלנו תמשיך ללוות אותנו בכל אשר נלך.

אז בעצם אין מה לעשות, נכון?

בדיוק להיפך! כל המורים הגדולים אומרים לנו שניתן לשנות את הגישה שלנו. זה לא קל ולא פשוט אבל אפשרי בהחלט. אז איך משנים גישה? האם יש מקום בו אפשר לתרגל שינוי גישה?

אני באופן אישי רואה באימוני אייקידו מעבדה. בכל שיעור יש לי אפשרות, אם אבחר בכך, לבדוק את הגישה שלי. בן הזוג תוקף אותי ואני יכול בכל טכניקה לבדוק את הצורה בה אני מגיב. האם אני מתקשה? מתנגד? ננעל? אם גיליתי שאני "ננעל" לנוכח התקפה, יש סיכוי סביר שזו הגישה המלווה אותי בכל אשר אני עושה. ההתבוננות הזו ב"תגובה שלי למצבי לחץ" אינה דבר נעים. לרוב אנו מגלים שהתגובה שלנו אינה התגובה האידיאלית, ובמקרים רבים היא אפילו אינה זו שחשבנו שבה אנו מגיבים.

החדשות הטובות הן שאם איני שבע רצון מהגישה של עצמי, אני יכול לייצר אלטרנטיבה אחרת. המעבדה הנקראת "שיעור אייקידו" מאפשרת לי לתרגל תגובה טובה יותר, תגובה משוחררת יותר, מחוברת למרכז. "עכשיו לא הגבתי בצורה מוצלחת אבל בתרגיל הבא אנסה לשפר".

כאמור, זה אינו אתגר טריוויאלי, אבל איפה עוד אתם מכירים מעבדה שמאפשרת לעבוד על הדבר היחידי שקובע את חיינו?

12 תגובות

  1. שלום אלי,

    הסיפור יפה ומעורר השראה. שמעתי בדוג'ו בעבר את הסיפור ומוסר ההשכל המתלווים אליו, ובכל זאת חזרתי ושאלתי את עצמי, בהתאם להדרכה בפוסט, מהו הדבר היחיד שקובע את חיינו.
    בנוסף ל"גישה", עלו בדעתי מועמדים נוספים לתואר הנכסף הזה. אולי "אהבה"? או "שאיפות"? "חזון"? ערכים אלו ואחרים נמנים עם עמודי התווך של תכלית הקיום, ואמנם מכלול המושג "גישה לחיים" נותן להם ביטוי בצורות שונות, ולכן כנראה יש מן האמת באמרתו של נאקאמורה טמפו סנסאי 🙂

    האם יש מעבדות נוספות שבהן ניתן לבחון את גישתנו לחיים? אכן, אם הגישה קובעת את כל מהלך חיינו, מן הסתם נוכל לגלות היקשים והשלכות שלה בכל היבט בחיים – בעבודה, ביחסינו עם אנשים, בפעילויות היומיום ובאפיקים שבהם אנו משקיעים (או לא משקיעים) את מרצנו ותודעתנו.

    את הקריטריון של "תנאי מעבדה" נוכל לפרש כתנאי שהמסגרת תהיה קלה למדידה – לשם כך דרושים מספר רב של מדידות, בתנאים יחסית דומים, ובידוד הניסוי (במידת האפשר) מהשפעות גורמים שאינם בשליטתנו. לדוגמה, יחסי אנוש עלולים להיות בעייתיים כ"מעבדה", משום שבכל אינטראקציה עם אדם אחר אנו מושפעים גם מגישתו ומהחלטותיו.

    ברצוני להציע היבט של החיים שלדעתי מרתק לחקור כתוצאה של גישתנו לחיים, בין אם כמעבדה או לא: המילים שלנו. אם אנסה להקשיב למילים שאני עצמי אומר\ת, אולי אגלה שישנם משפטים או ביטויים מסוימים שחוזרים על עצמם לעתים תכופות ובהקשרים מגוונים, כאלה שמשמשים לי כמנטרות לחיים. מה אשמע את עצמי אומר\ת ברגעים של תסכול מבעיה עיקשת? או ברגעים של תחושת ניצחון וגאווה? על אילו נושאים אני מרבה לדבר עם חבריי וקרוביי? האם אני מתייחס אליהם כמכשולים? אתגרים? אולי כתופעות מסקרנות או משעשעות שאני צופה בהן מהצד?

    בברכת חיוך רענן,
    יעקב ניר

    1. יעקב ניר שלום,

      תודה על התגובה המעמיקה. נהניתי לקרוא והשכלתי.
      הניתוח שלך את הטקסט מאוד מעמיק ואני מאוד מזדהה עם הניתוח שלך. גם ההצעה לשים לב מאוד למילים שלנו היא טיפ נהדר.

      שוב, תודה רבה על התגובה.

      בברכת יישר כוח.
      אלי

  2. בעיני רוחי החיים נקבעים אם אתה נושם,כי הכול משתנה כל הזמן זהו טבעה של אבולוציה.והגישה שלנו בהחלט משפיעה על כל מהלך חיינו.
    הפלא הוא שיש לנו יכולת כאינדיבידואל לבחור להתבונן ולפעול.
    וכפי שאמרת שינוי גישה היא ההתבוננות במתרחש פנימה בתודעת היחיד "המעבדה"
    במעבדה של התודעה ניתן לעשות ,לשנות ,לנדוד ולחזור .או כפי שאמר איינשטיין "העיקר החיים – לא לתת לחוקים מתים להרוג רגש בריא"."

    1. אליסיה שלום,

      תודה על התגובה המרתקת. נהניתי לקרוא.
      משפט הסיום שלך מרתק אף הוא:
      "העיקר בחיים – לא לתת לחוקים מתים להרוג רגש בריא".
      זה מתחבר לי גם לנושא של "קיבעון".

      שוב, תודה רבה על התגובה.
      בברכת יום חדש.
      אלי

  3. שלום אלי
    סיפור מלמד ומעצים, כמעט כמו כל מה שאתה כותב.
    בשאלתך- מהו הדבר היחיד שקובע את חיינו? חשבתי על מוח/תת מודע.. ולא הייתי רחוק.
    ראיתי ביום שבת האחרון סרט על מאסטר – שף ביפן:
    ג'ירו שלימד את הסובבים לו שתמיד ניתן להשתפר, תמיד ניתן לשאוף יותר גבוה, לשאוף לשלמות, להיות אדם יותר טוב. לצערי פרט זה נשכח במדינתנו ולפי הרוב נראה כי "האדם רע מיסודו".
    ופתאום נזכרתי שתמיד צריך לשים את המטרה לפנינו.

    אני מניח שביקרת במסעדת ג'ירו ביפן.3 כוכבי מישלן, 10 מקומות בלבד במסעדה. ראיתי את הסרט עליו . מדהים. אין מילים. לא יודע איפה אפשר לראות את הסרט הדוקו המלא שהיה בערוץ 8 אבל זהו הטריילר.

    https://youtu.be/LKJF0VLTYHw
    קידה,

    אסף

    1. שלום אסף,

      תודה על התגובה היפה.
      אכן, כפי שציינת, התת-מודע והמוח הם גורמים קריטיים בחיי כל אחד מאיתנו.
      אני לא מכיר את ג'ירו או את המסעדה שלו אבל עם המלצה כה חמה לבטח אחפש אותם בביקורי הבא ביפן 🙂

      הגישה של ג'ירו, כפי שתארת אותה, מאוד מדברת אליי: "שתמיד ניתן להשתפר, תמיד ניתן לשאוף יותר גבוה, לשאוף לשלמות, להיות אדם יותר טוב".

      וגם אם אין זה המקובל במדינתנו, יש לכל אחד מאיתנו את הזכות לבחור את הדרך בה הוא חי. זה לא קל, מאחר והסביבה אינה תומכת בגישה כזו, אבל אני סומך עליך שתצליח להאיר את הפינה שלך.

      שוב, תודה על התגובה.
      להתראות.
      אלי

  4. נהנתי לקרוא את המוסר הסכל של הסיפורים והתגובות.

    אבל צריך להבין דבר אחד העולם בנוי גם מטוב וגם מרע האדם הוא זה שבוחר באיזה דרך ללכת ואיזה מסלול .זהו המקום היחידי שניתן לאדם זכות בחירה עם בחר בטוב יהיה לאדם השלכות מסוימות ועם בחר ברע גם היו השלכות מסוימות ,מה שאני מנסה לומר שלכל אדם יש מסלול והוא גם יכול לשנותו כל עוד הוא נושם, (כל אדם צריך לחשוב כאילו כל העולם ניברא לכבודו, והאדם צריך להתיחס בכבוד לכול דבר שיש מסביבו).

  5. בתור אחד שהתאמן בדוג'ו טוב עם אנשים נחמדים בב"ש, חיפשתי במשך כשנתיים מורה ודוג'ו שאוכל להתחבר אליו.
    מצאתי מורים קשוחים ולא נעימים עם תלמידים מתאימים להם. מצאתי תלמידים נחמדים ומורים נחמדים.
    התפשרתי פה ושם.
    לבסוף מצאתי את אלי. התחברתי אליו. אלי אסף סביבו קבוצה מדהימה של אנשים שמתחברים אליו.

    המסקנה שלי היא שבסופו של דבר זה תמיד צירוף של דברים. אתה עצמך והסביבה. יש לך השפעה על הסביבה אך גם לכל סביבה דינמיקה משלה וצריך גם למצוא את הסביבה שלך.

  6. הקונספט מאוד מעניין ומתחבר בעיניי בשני מקומות, לא רק הגישה האקטיבית שלך כלפי דברים ואיך אתה עושה אותם, אלא גם איך אתה תופס את הדברים שקורים לך, איך אתה מתמודד עם מצבים טובים וגם פחות. אני מנסה לקחת את התובנות מהאייקידו לחיי ביום יום.
    לעיתים כנאגה אני מהרר מהי גישתו לחיים של האוקה, והאם הסגנון שלו/ה (רך, קשה, קשה מאוד) משקף גם את גישתו/ה לחיים… לאחר שמתחלפים יש לי הזדמנות לבחון את זה שוב כאוקה ש"סופג" את הטכניקה…האם בשני המקרים הגישה זהה? קשה לומר אבל יש לי תחושה אישית שכן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

נשימה
הבלוג של אלי לרמן

נשימה

בימי קדם טענו הסינים שהאנשים הקרובים למוות נשמו דרך האף בלבד, בזמן שאנשים חולים נשמו בעזרת הכתפיים, ואנשים רגילים נשמו עם החזה. על אנשים חכמים אמרו שהם נשמו עם הבטן והמאסטרים נשמו עם כפות הרגליים.

המשך קריאה »
אני, המטאטא ואייקידו
בלוג חברי המרכז

אני, המטאטא ואייקידו

הרומן שלי עם אייקידו החל לפני 30 שנה. ראיתי סרטון והתרשמתי מהיכולת להפיל ולהביס את היריב בעזרת טכניקה חכמה. התחלתי להתאמן וקיבלתי מה שחיפשתי…

המשך קריאה »