במהלך הביקור ביפן היו גם שיעורי אייקידו

במהלך הביקור ביפן היו גם אימוני אייקידו!

במהלך הביקור של המשלחת ליפן באביב 2017 הועלו לרשת כמה וכמה צילומים של חברי המשלחת בפיקניקים, ברים, מסעדות ובאופן כללי בעיקר אוכלים ושותים. חלק מחברי המרכז שאלו אם גם יצא לנו להתאמן במהלך הביקור…

חשוב לי לתקן את הרושם שנוצר ולציין שמעבר לאוכל והשתייה (שהיו גם היו) השתתפו חברי המשלחת ב 19 שיעורי אייקידו לאורך הביקור (ממוצע של כמעט שני שיעורים ביום).

רוב השיעורים בהם השתתפנו היו בהדרכת סוגנומה סנסאי ונאקאמורה שיהאן.
אופי השיעורים של שני המורים שונה:
סוגנומה סנסאי מבצע "טכניקות בסיס" כפי שהוא מכנה אותן, אך בתוך כל טכניקה חבויים סודות האייקידו. המושג AWASE (אוואסה) חזר ועלה במהלך השיעורים. זוהי מילה יפנית שהתרגום הכי קרוב שאני יכול למצוא לה הוא "חיבור, התאמה, התמזגות, אחדות". זהו מושג הנוגע במהות האייקידו, ויחד עם זאת קשה עד מאוד להסבירו במילים. כאשר אתה עובד עם סוגנומה סנסאי או נאקאמורה שיהאן אתה מרגיש אותו, אבל להסבירו…

לעומתו, נאקאמורה שיהאן מפרק את הטכניקות, מייצר תרגולות משנה הממחישות ומעבירות את הדגשים והדקויות, שכולם נמצאים ב"טכניקה הבסיסית" של סנסאי, אך עבור רוב האנשים הם סמויים מן העין.
וכך, דילגנו בין שיעורים של סנסאי, לשיעורים של נאקאמורה-שיהאן, מדלגים בין שני סגנונות הדרכה שונים המנסים להעביר מהות אחת.

עוד פרט שבלט מאוד בביקור היה היידע הרב המצוי בין התלמידים בדוג'ו. בכל שיעור בדוג'ו משתתפים מתאמנים ותיקים, חלקם מתאמנים באייקידו 35, 40 ואפילו 45 שנים. לאחר שהמורה מדגים את הטכניקה מתחלקים לזוגות, ולא אחת קורה שאתה מוצא את עצמך מתאמן עם חגורה שחורה. מאחר ובאייקידו אין סימון חיצוני לדרגות, לא ניתן לדעת את הדרגה של מי שמתאמן איתנו. וכך יצא לא אחת שחברי המשלחת זכו להתאמן עם תלמידים בכירים, חלקם בעלי דרגת דאן-7, שבמקומות אחרים ביפן ובעולם היו מלמדים בדוג'ו משל עצמם. אחד המאפיינים של שוהייג'וקו הוא הענווה של סוגנומה סנסאי, שאפשר שחלחלה אל תלמידיו, והם, גם אחרי 45 שנים עדיין רואים עצמם תלמידים של סנסאי ולא מורים.

מאפיין נוסף שבולט בדוג'ו הוא הכבוד והאהבה של כל חברי הדוג'ו לסנסאי. כאשר סנסאי מגיע התלמידים הבכירים רבים מי יסחוב את התיק שלו ויסדר את נעליו. וכאשר סנסאי עוזב, כולם יושבים בסייזה ומלווים אותו במבטם כולל לאחר שהוא נכנס לרכב ועד שהרכב נעלם מן האופק. אז הם קדים קידה וממשיכים בענייניהם.

מצורף צילום של חברי המשלחת מתאמנים בדוג'ו ביפן.
To set the record straight 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

ללכת לאט ובהנאה
הבלוג של אלי לרמן

ללכת לאט ובהנאה

באחד מספריו מצטט סוגנומה סנסאי את שלושת המשפטים הבאים: "במקום ללכת 40 ק"מ ביום אחד, לך 40 ק"מ ב 10 ימים, ולך בהנאה!""מי שצועד בשקט

המשך קריאה »
הפרח המיוחד שלי
הבלוג של אלי לרמן

הפרח המיוחד שלי

השבוע הקראתי בשיעורי האייקידו בדוג'ו את השיר של סאקאמורה שינמין סנסאי: גם אם זה פרח קטן – זה בסדר הייה הפרח המיוחד שלך. גם אם

המשך קריאה »
אייקידו מתחיל במקום שבו התנגשת
הבלוג של אלי לרמן

אייקידו מתחיל במקום שבו התנגשת

במהלך שנותיי ביפן, למדתי מסוגנומה סנסאי אייקידו. אבל, הוא תמיד הזכיר לנו: "אייקידו חייב להיות חלק מהחיים. החוכמה היא לעשות אייקידו בחיים!" אני זוכר שבתחילה לא הבנתי מה הקשר. איך אומנות לחימה קשורה לחיים?

המשך קריאה »