ללמוד ליפול

ללמוד ליפול – זה חשוב באייקידו וחשוב בחיים!

ליפול זה חלק מהחיים. אנשים מאבדים שיווי משקל כל הזמן, לא רק במהלך אימוני אייקידו: זה קורה גם בהליכה ברחוב, ברכיבה על אופניים ובכל מקום. במקום לחשוש מהנפילה, במקום שנפילה תהיה "דבר מפחיד", "סוף העולם", אפשר לתרגל נפילה בתנאי מעבדה וללמוד ליפול בצורה נכונה, ואז, אם קרה ונפלתי ב"חיים", זהו דבר מוכר ואני יודע שאפשר מיד לקום. רוב המתאמנים הבוגרים המגיעים לאייקידו לא התגלגלו מאז ילדותם, והם מגלים שיש משהו מטריד בגלגול.

ראשית, מדובר על איבוד שיווי משקל, ואפילו איבוד שליטה! והרי אנחנו רוצים להיות כל הזמן בשליטה… עם התרגול, הגלגול הופך למשהו שגרתי, שבו אנו לומדים את גבולות שיווי המשקל שלנו, וכאשר אנו יוצאים מגבולות שיווי המשקל פשוט מתגלגלים. אנו לומדים לפגוש את הקרקע בצורה רכה מבלי להיחבל. איבוד שיווי משקל והנפילה שאחרי הופכים למשהו מוכר. לעניות דעתי, גם בחינוך ילדים, אחד הנכסים הגדולים ביותר שאפשר להעניק לילד הוא הידיעה שמותר לטעות. מותר למעוד! יש ללמד אותם שכולם טועים, ושליפול זה חלק מהחיים.
הדבר החשוב הוא ליפול בצורה נכונה בלי להיפגע ואז לקום שוב, לעמוד על הרגליים ולהמשיך הלאה. לא להיתקע בנפילה.

באחת משיחותיי עם חבר מהדוג'ו הוא ציין בפניי שהרמה של "לא לפחד מהגלגול" היא רמה טובה, אבל רמה גבוהה יותר היא הרמה של "ליהנות מהנפילה". הוא הוסיף: "אתה ממילא נופל, אז במקום להתקשות (ואולי אפילו להיפצע), רצוי לקבל את עובדת הנפילה, להישאר רך ולנסות ליהנות מהנפילה עצמה. אם הצלחתי, אני יכול לצאת מהנפילה-גלגול לכל כיוון שאבחר, כל האופציות פתוחות בפניי".

העיקרון הבסיסי של תרגול מצבי איבוד שיווי משקל חשוב וטוב: לילדים, לבוגרים וגם לאנשים מבוגרים יותר. כידוע, נפילה של אדם מבוגר עלולה להיות הרת אסון. לעיתים אדם פעיל ואנרגטי הופך בנפילה אחת לסיעודי ולעיתים אף גרוע מכך. אני מאמין שחלק מהחבלות בנפילות נובעות מהפחד. תרגול נפילות הוא דרך מצוינת להשתחרר מהפחד, שהוא זה שלעיתים מביא עלינו את הצרה ("אשר יגורתי בא לי"). באייקידו, במקום לפחד מהנפילה, אנו מבינים שזה חלק מהחיים ומשתדלים ללמוד לעשות את זה נכון.

נקודות חשובות בתרגול נפילה:

  • להכיר את גבולות שיווי המשקל שלנו ולתרגל מצבי איבוד שיווי משקל.
  • תוך כדי הנפילה לשמור עם הדברים החשובים ביותר: ראש, צוואר ועמוד שדרה.
  • לרתום את האנרגיה של הנפילה, ובעזרת אותה אנרגיה לקום מיד לאחר מכן. חשוב לקום מיד. לא להיתקע בנפילה.
  •  לאחר הקימה, להסתובב לאחור ולהבין מה גרם לנפילה.

את כל הנקודות הנ"ל, התקפות ל"נפילה" באייקידו, ניתן לתרגם לחיי היומיום, ובמקום לדבר על "נפילה פיזית" אפשר לחשוב על "נפילה בעסקים" או "טעויות" ו"נפילות" בכל תחום אחר. העקרונות תקפים אחד-לאחד.

11 תגובות

  1. אלי, אני רוצה להודות לך על הצלה. כשבוע לאחר שלימדת אותי איך נופלים נכון, ביום גשום אחד, מצאתי את עצמי מחליקה במדרגות ועפהההה….. אל תשאל אותי איך המוח שלי זכר את השיעור שלך (יאמר לזכות המורה, כנראה השארת רושם חזק בתודעה שלי), נפלתי בדיוק כמו שלימדת אותי בשיעור אייקידו הראשון בחיי. התוצאה היא שהלכו המגפיים אבל נשארו הרגליים 🙂 תודה

  2. פאולינה שלום,
    העובדה שהצלחת ליפול נכון לאחר שיעור אחד בלבד מראה יותר מהכול על כישרון התלמידה!
    אני תמיד שמח לשמוע על התרומה של אייקידו בחיי היומיום.
    תודה שחלקת איתנו את הסיפור.
    בזהירות במדרגות…
    להתראות.
    אלי

  3. בס"ד
    באותו הקשר, כבר כתב החכם מכל אדם(משלי כ"ד, ט"ז):
    "שבע יפול צדיק וקם",
    לאו דוקא שבע אלא כונתו לריבוי הפעמים, וההסבר לסוף הציטוט הוא לא כפי שטועים רוב בני אדם שצדיק נופל הרבה ובכל זאת קם-אלא שכל נפילה בונה ומקדמת אותו והנפילות הן חלק מיסוד בניינו של החכם. עוד יש להוסיף שחכם לא נופל פעמיים באותו "בור" וכמו שכתבת:"לאחר הקימה, להסתובב לאחור ולהבין מה גרם לנפילה." ולסיום אצטט מרבי יצחק הוטנר זצ'ל על הפסוק הנ"ל: "והטפשים חושבים כי כונתו בדרך רבותא, אע"פ ששבע יפול צדיק מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך ה'שבע נפילות' שלו."

  4. אלי,
    אין לי מילים לומר לך איזה רעיון נפלא זה הבלוג ובעיקר הסרטונים שמאפשרים להפנים בנחת את הדברים שלפעמים "רצים" בשיעורים. נהניתי לצפות כאילו הייתי בשיעור וכמובן גם לקרוא את דבריך שתמיד מעשירים את עולמי.
    יופי, יופי, יופי!!!

  5. עד לא מזמן לא התעמקתי בתכני הבלוג ולכן התגובה המאוחרת…

    לפני שלוש שנים בערך, אולי אפילו ארבע, התארחתי אצל דודתי במושב בעמק חפר. באחד הימים עשיתי עם דודני מירוץ אופניים ברחובות המושב. רכבנו במהירות גבוהה כשהגענו לפנייה והסיבוב שלי היה יותר רחב מהכביש, וכך קרה שהאופניים נתקלו במדרכה… ואני המשכתי בלעדיהם.

    להפתעתי, מה שקרה אחר כך הוא שהתגלגלתי על המדרכה ופשוט קמתי. מה שהיה יכול להיגמר בכמה עצמות שבורות (לפחות) הסתכם בשפשוף בכף היד ובשתיים-שלוש נפיחויות ביד שעליה התגלגלתי.

    מעבר לעובדה שנחסך ממני טיפול רפואי ממושך, שמחתי לגלות שמשהו מהדברים שלמדתי באייקידו הצליח לחלחל ולהגיע ל"טייס האוטומטי" 🙂

  6. יעקב ניר שלום,
    אני שמח שגילית את הבלוג. ברוך הבא!
    תודה לך שחלקת את הסיפור היפה הזה. בהחלט משמח לראות שהתרגול הופך זמין לנו במקרי חירום. זו בהחלט דוגמה יפה ל"אייקידו בחיי היומיום".
    בברכת נסיעה בטוחה 🙂
    אלי

  7. אלי יקר,
    תודה על השיתוף. כמה יפה לקרוא את זה לא רק בהקשר הפיזי, אלא גם בהקשר הרגשי-חוויתי. נפילות הן חלק מהחיים, לפעמים גדולות ולפעמים קטנות, וגם אובדן שיווי משקל. אם לא מפחדים ומבינים שזה חלק מהחיים – הרבה יותר קל להיעמד על הרגליים חזרה (-:

    1. מורן שלום,
      תודה על התגובה היפה.
      ניסחת את זה כל כך נכון ומדויק שלא נותר לי אלא לברך אותך בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה.
      להתראות בשמחות.
      אלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

טכס תה
בלוג חברי המרכז

טכס תה

זו לא הפעם הראשונה שלי, ובכל זאת – חוויה מיוחדת, כבר מרגע ההגעה למקום היפה הזה, הנחבא בין בתים ורחובות "רגילים" בתוך העיר, כשמתגלים הגן

המשך קריאה »
עמנואל קאנט
הבלוג של אלי לרמן

הגוף והנפש – מי חשוב יותר? סיפורו של עמנואל קאנט

(מתוך הספר: "נאקאמורה טמפו סנסאי"/ סאסאקי מאסנדו; תרגום מיפנית: אלי לרמן) עמנואל קאנט נולד בפרוסיה בשנת 1724. הוא נולד עם מחלת רככת קשה (מחלה בה העצמות אינן מתקשות ונוטות להתעקם) וכתוצאה ממנה גבו

המשך קריאה »
קודם זוז בעצמך
הבלוג של אלי לרמן

קודם זוז בעצמך!

באייקידו ישנו עקרון חשוב האומר: כאשר אתה רוצה להזיז את בן הזוג, ראשית זוז בעצמך. כאשר בן הזוג אוחז את ידנו בחוזקה, הנטייה הטבעית היא

המשך קריאה »