לחי שטיינבוים חברי היקר

לחי שטיינבוים חברי היקר,

בחרת להמשיך הלאה.

ואני מבקש לכתוב לך כמה מילים, מילות פרידה.

זכות גדולה נפלה בחלקי להכיר אותך ולהימנות על חבריך.

היית לוחם אמיתי, אדם שאינו נרתע מאתגרי החיים, מסתכל על מה שמולך בעיניים פקוחות ומתמודד בקור רוח ובהומור. באומנויות לחימה מדברים על אידיאל של “ניצחון הרוח על החומר” אוMind over matter – רעיונות נשגבים. ואני זכיתי לראות אדם שמצליח לחיות את האידיאל הזה! שבתוך כאבים לא אנושיים מצליח לשמור על חוש הומור, מתעניין באחרים באמת וחושב עליהם.

לפני 3 שנים בערך פניתי אליך להתייעץ בנושא סדנאות “אייקידו” לילדים ונוער עם בעיות התנהגות הנמצאים בקצה מערכת החינוך. נפגשנו עם אנשים שעובדים עם “ילדים עם בעיות התנהגות” ושמענו דברים לא פשוטים. התמונה הייתה קצת מאיימת והיה חשש שנעמוד מול התנהגויות שאנחנו לא רגילים בהן. לאחר הפגישות, כאשר שאלתי אותך איך זה נשמע לך ענית תשובה שכל כך אפיינה אותך: “אם אתה הולך על זה אני איתך!”

וכך, במהלך החודשים הבאים בנינו יחד את “סדנאות אייקידו וערכים”. התהליך של בניית הסדנה היה מרתק וכל כך התרשמתי מהחשיבה היצירתית שלך, מהיכולת שלך להבין את מהות האייקידו וליצור חיבור של העיקרון הגבוה והתרגול הפיזי. אני, שעוסק באייקידו עשרות שנים, הרגשתי איך בעזרתך אנו ממריאים יחד בכדור פורח ורואים את מהות האייקידו. זו הייתה חוויה מעוררת השראה.

כשהגענו לכיתות בחטיבות הביניים והעברנו את הסדנאות לנערות והנערים, נתקלנו בקשיים רבים.  גם כאן, החשיבה היצירתית שלך עזרה לנו למקד את תשומת ליבנו במה שחשוב. זו אולי אחת היכולות הכי מרשימות שהיו לך: להפריד בין עיקר לטפל. גם ברגעי לחץ לא איבדת את קור הרוח והחשיבה המסודרת שלך.

במהלך השיעורים גיליתי גם את הרגישות הנפלאה שלך. יכולת לקלוט את הניואנסים הכי עדינים, במבט של אחד הילדים, בחוסר רצון להשתתף או בדיבור אלים. הצלחת לראות “מה עומד בשורש הדבר” ואז הגבת בהתאם.

בשיעורים תרגלנו טכניקות אייקידו ואז היינו עוצרים לנתח מהם העקרונות שניתן ללמוד מהטכניקה. הניתוח והשיחה עזרו למשתתפים להבין את “הרעיון הגדול”. ואתה, בפתיחות רבה, מידי פעם היית משתף את הילדים בניסיון החיים הייחודי שלך. למשל, הסיפור שסיפרת איך במהלך פגישת “הנהגת הורים” של ביה”ס, הנהגה בה שימשת יו”ר, דיבר אליך אחד ההורים בתוקפנות ואפילו הניח עליך יד. ואתה בחרת לעשות טנקאן – פשוטו כמשמעו, שינית כיוון, הסתובבת למישהו אחר ודיברת אתו כאילו לא קרה דבר. האנשים האחרים שהיו בפגישה פנו אל התוקפן ועשו את העבודה בשבילך. והילדים כל כך התרשמו מהשליטה העצמית ומכך שברגע האמת הצלחת לעשות אייקידו. שליטה עצמית ברמה גבוהה ביותר.

אני חושב שהם הרגישו שאתה נחשף בפניהם, בא כמו שאתה, בלי מסכות, אמיתי, בגובה העיניים, פתוח ועם לב גדול-גדול. אחרת, איך אפשר להסביר שבחלקים הללו, שבהם שיתפת את הילדים בניסיון החיים שלך, הם היו בשקט ובריכוז יוצאי דופן? זה היה כל כך מרשים. ואני בטוח שאלו הם הדברים שיישארו איתם.

ולאחר כל שיעור, היינו יושבים ומנתחים מה היה, מה עבד טוב ומה לא, איך אפשר לשפר. ושוב, אני מתרשם מיכולת הניתוח, מחדות ובהירות המחשבה שלך, מהיצירתיות והרגישות. ותמיד בחוש ההומור המיוחד שהיה סימן ההיכר שלך.

בנינו יחד את תוכן הסדנה והעברנו אותה בכמה מחזורים בחטיבות ביניים שונות במשך שנתיים. שנינו שותפים לתחושת השליחות, תחושה שאנו לוקחים חלק במשהו חשוב ומשמעותי.

לאחר שהרגשת שאתה לא תוכל להמשיך להדריך, הצעת בחוכמה רבה שנשתף עוד חברים במשימה החשובה הזו. וכך עשינו. שוב, הסתכלות מפוכחת על המציאות בתוך הכאב והקושי.

וגם בחורף האחרון, כאשר הכאבים היו חזקים והרגשת שהמחלה סוגרת עליך, לא וויתרת והתעקשת להגיע ולהדריך ביחד איתי. ולמרות שאמרתי לך שאתה משוחרר – לא וויתרת. ובכדי לוודא שאני מרגיש בנוח הוספת: “זה טוב לי ועוזר לי לאסוף את עצמי”.

אני נזכר בשיחותינו בחודשים האחרונים, מפגשים שאנצור בליבי תמיד. איך למרות הקשיים, הכאבים והקושי לנשום המשכת לשדר “עסקים כרגיל”. איך סיפרת על הכאבים הקשים שלך בצורה עניינית, כאילו אתה מספר על מאמר שקראת. איך למרות כל הקשיים שמרת על הרגישות שלך, המשכת לראות את הדברים בצורה בהירה וחדה, והעצות שנתת לי בפגישותינו היו מדויקות כתמיד.

ראיתי איך בתקופה האחרונה עייפת מהמלחמה וקיבלת החלטה לסיים את הסיבוב שלך כאן. זו הייתה החלטה מפוכחת. ולמרות שעצוב לי עלינו שלא נוכל ליהנות ממך, אני שמח בשבילך שגם בסוף עשית את הדברים מבחירה, בעיניים פקוחות ובדרך המיוחדת שלך.

חי חברי היקר, לוחם ללא חת, סמוראי אמיתי, לוחם אור, חכם, בעל לב ענק, מצחיק, רגיש, וכל כך מיוחד. זכות גדולה נפלה בחלקי להיות חבר שלך. אוהב אותך מאוד ומתגעגע.

אלי

תגובות (1)

  1. מיכל אנדרייב:

    אלי סנסאי יקר,
    גרמת לי לבכות בכתיבתך הרגישה…
    לא הכרתי את חי הרבה, רק מפעם לפעם כשהגיע להתאמן.
    מצאתי בו אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה ביותר.
    חי, נוח על משכבך בשלום.

כתיבת תגובה

שינוי גודל טקסט
ניגודיות גבוהה