“זאן-שין” סיום הטכניקה מתוך ערנות ותשומת לב מתמשכת

אופן הסיום הינו השלב האחרון בכל טכניקת אייקידו. יש להקפיד לסיים כל טכניקה מתוך ערנות ומוכנות מתמשכת להתקפה חוזרת.
הרעיון הזה נקרא ביפנית “זאן-שין” או בתרגום חופשי “תשומת לב מתמשכת”.

באייקידו, מתאמנים רבים נוטים בסיום הטכניקה להרפות את תשומת הלב, כאילו הם נאנחים אנחת רווחה כשהכול מסתיים. זו נטייה
אנושית טבעית, אך היא שגויה היות ויתכן מצב בו בן הזוג יבחר לתקוף שוב.

עיקרון ה”זאן-שין” מוזכר בכל האומנויות היפניות המדברות על הדרך. למשל באומנות הקיו-דו (דרך הקשת) מסבירים את העיקרון
בצורה הבאה: “לאחר שהחץ יצא לדרכו, אל לך לעבור מיד לפעולה הבאה. הישאר בתנוחה שלאחר השיגור, ונשום נשימה אחת.
התבונן בשקט בתוצאת השיגור, ולקראת שיגור החץ הבא רענן את רגשותיך. זהו הסוד העמוק של הזאן-שין”.

בחיי היומיום מתחבר הרעיון ל”סיום הדבר עד תום”, כלומר כאשר אנו עושים משהו, לא לעשות “חצי עבודה” אלא להקפיד לסיים את
הדבר, לקשור את כל החוטים בלא להשאיר קצוות פתוחים.

אוסיף סיפור אמיתי הלקוח מיומנו של קן אוקאנו, פסיכיאטר יפני, להדגמת עיקרון ה”זאן-שין”:

“לפני זמן מה טיפלתי באדם שהיה מגיע למרפאה בקביעות, 4 פעמים בשבוע מוקדם בבוקר לפני שעות העבודה שלו. בוקר אחד, לאחר
שהסתיים המפגש אמרה לי פקידת הקבלה של המרפאה ‘איך אתה מצליח להתמיד כל בוקר להיפגש עם האדם הזה. נראה לי כי הוא ממש
כפייתי’. ואני השבתי לה ‘ממש כך, הוא כפייתי וגם אני כפייתי ולכן אני מתמיד.’. זו הייתה שיחה קצרה מאחורי דלפק הקבלה במרפאה.”

“הנחתי שאותו לקוח  כבר מזמן היה במגרש החנייה, אך תוך כדי השיחה הרמתי את מבטי וראיתי שהוא עומד במרחק לא גדול מאיתנו מול
לוח המודעות בלובי של המרפאה. בהלה אחזה בי: האם שמע את השיחה? ואם כן, מה הוא חושב על תוכן השיחה? למזלי נראה היה שהוא
לא שמע את השיחה. הצטערתי מאוד על טעותי בקיום שיחה זו במקום בו הוא היה עלול לשמוע אותה. אני רוצה לקשר את הסיפור הזה
לנושא ה ‘זאן-שין של המטפל’. אם בסיום הטיפול, עוד לפני שהפציאנט הלך, אני נאנח אנחת רווחה ואומר ‘התעייפתי!’ זה בדיוק ההיפך
מרעיון ה’זאן-שין’ עליו מדברים באומנויות הלחימה”.

הסיפור של קן אוקאנו מחבר את הרעיון של זאן-שין לחיי היומיום. חשוב להרפות ולהשתחרר אבל יש לעשות זאת בזמן המתאים וגם אז
תוך ערנות ותשומת לב מתמשכת. כפי שבאייקידו חשוב להקפיד על עקרון זה,  כך גם בחיים – “בכל מקום בו אתה נמצא שם הדוג’ו”.

תגובות (2)

  1. רוני שרר:

    עוד אספקט של זאן-שין הוא לא להפנות את הגב וללכת לאחר שהטלנו את בן הזוג. חייבים להשאר ערניים לבן הזוג מפני שהוא יכול לקום ולתקוף שוב.

  2. מיקי ברקל:

    כשאני מתבונן על המונח זאן שין והפירושים השונים שלו ברחבי הרשת, אני מתרגם אותו כ”דריכות מנטלית”
    כל הגוף רגוע, המינד נמצא בנוכחות, עירנות ודריכות.
    בזן בודהיזם מדברים על להיות נוכח לחלוטין ברגע עצמו:
    “כשאני אוכל, אני אוכל, המיינד שלי מעורב לחלוטין בתהליך האכילה. כשאני נלחם, אני נלחם. המיינד שלי מעורב לחלוטין בתהליך הלחימה”
    http://www.zen-buddhism.net/zen-concepts/zanshin.html

    אותו הדבר בתהליכי תקשורת במשא ומתן, מכירות, ניהול מצד אחד והנחיה, אימון טיפול מצד שני.
    הנוכחות והדריכות המנטלית ברגע עצמו, מאפשרת לנו להתמסר לרגע עצמו ולסמוך על עצמנו וכל הידע והניסיון שצברנו שנפעל בצורה הטובה ביותר, ברגע עצמו.
    רק ברגע שנשחרר ונתמקד ברגע עצמו – או אז ניצור את הקסם של הרגע עצמו.
    רובנו, ברגע עצמו, עסוקים באלף ואחד רגעים נוספים, רגעים שעברו, רגעים שיעברו,
    בעצירה המוחלטת של המחשבות והתמקדות, בדריכות מנטלית ונוכחות ברגע עצמו.
    זה בשבילי זאן שין

    קדימה הצלוח’ס
    מיקי ברקל

כתיבת תגובה

שינוי גודל טקסט
ניגודיות גבוהה