ליפול זה חלק מהחיים. אנשים מאבדים שיווי משקל כל הזמן, לא רק במהלך אימוני אייקידו: זה קורה גם בהליכה ברחוב, ברכיבה על אופניים ובכל מקום.
במקום לחשוש מהנפילה, במקום שנפילה תהיה "דבר מפחיד", "סוף העולם", אפשר לתרגל נפילה בתנאי מעבדה וללמוד ליפול בצורה נכונה, ואז, אם קרה ונפלתי ב"חיים",
זהו דבר מוכר ואני יודע שאפשר מיד לקום. רוב המתאמנים הבוגרים המגיעים לאייקידו לא התגלגלו מאז ילדותם, והם מגלים שיש משהו מטריד בגלגול.
ראשית, מדובר על איבוד שיווי משקל, ואפילו איבוד שליטה! והרי אנחנו רוצים להיות כל הזמן בשליטה…
עם התרגול, הגלגול הופך למשהו שגרתי, שבו אנו לומדים את גבולות שיווי המשקל שלנו, וכאשר אנו יוצאים מגבולות שיווי המשקל פשוט מתגלגלים.
אנו לומדים לפגוש את הקרקע בצורה רכה מבלי להיחבל. איבוד שיווי משקל והנפילה שאחרי הופכים למשהו מוכר. לעניות דעתי, גם בחינוך ילדים,
אחד הנכסים הגדולים ביותר שאפשר להעניק לילד הוא הידיעה שמותר לטעות. מותר למעוד! יש ללמד אותם שכולם טועים, ושליפול זה חלק מהחיים.
הדבר החשוב הוא ליפול בצורה נכונה בלי להיפגע ואז לקום שוב, לעמוד על הרגליים ולהמשיך הלאה. לא להיתקע בנפילה.
באחת משיחותיי עם חבר מהדוג’ו הוא ציין בפניי שהרמה של "לא לפחד מהגלגול" היא רמה טובה, אבל רמה גבוהה יותר היא הרמה של "ליהנות מהנפילה".
הוא הוסיף: "אתה ממילא נופל, אז במקום להתקשות (ואולי אפילו להיפצע), רצוי לקבל את עובדת הנפילה, להישאר רך ולנסות ליהנות מהנפילה עצמה.
אם הצלחתי, אני יכול לצאת מהנפילה-גלגול לכל כיוון שאבחר, כל האופציות פתוחות בפניי".
העיקרון הבסיסי של תרגול מצבי איבוד שיווי משקל חשוב וטוב: לילדים, לבוגרים וגם לאנשים מבוגרים יותר. כידוע, נפילה של אדם מבוגר עלולה להיות הרת אסון.
לעיתים אדם פעיל ואנרגטי הופך בנפילה אחת לסיעודי ולעיתים אף גרוע מכך. אני מאמין שחלק מהחבלות בנפילות נובעות מהפחד. תרגול נפילות הוא דרך מצוינת
להשתחרר מהפחד, שהוא זה שלעיתים מביא עלינו את הצרה ("אשר יגורתי בא לי"). באייקידו, במקום לפחד מהנפילה,
אנו מבינים שזה חלק מהחיים ומשתדלים ללמוד לעשות את זה נכון.
נקודות חשובות בתרגול נפילה:
- להכיר את גבולות שיווי המשקל שלנו ולתרגל מצבי איבוד שיווי משקל.
- תוך כדי הנפילה לשמור עם הדברים החשובים ביותר: ראש, צוואר ועמוד שדרה.
- לרתום את האנרגיה של הנפילה, ובעזרת אותה אנרגיה לקום מיד לאחר מכן. חשוב לקום מיד. לא להיתקע בנפילה.
- לאחר הקימה, להסתובב לאחור ולהבין מה גרם לנפילה.
את כל הנקודות הנ"ל, התקפות ל"נפילה" באייקידו, ניתן לתרגם לחיי היומיום, ובמקום לדבר על "נפילה פיזית" אפשר לחשוב על "נפילה בעסקים" או "טעויות" ו"נפילות" בכל תחום אחר. העקרונות תקפים אחד-לאחד.
תגים: אלי לרמן
אלי, אני רוצה להודות לך על הצלה. כשבוע לאחר שלימדת אותי איך נופלים נכון, ביום גשום אחד, מצאתי את עצמי מחליקה במדרגות ועפהההה….. אל תשאל אותי איך המוח שלי זכר את השיעור שלך (יאמר לזכות המורה, כנראה השארת רושם חזק בתודעה שלי), נפלתי בדיוק כמו שלימדת אותי בשיעור אייקידו הראשון בחיי. התוצאה היא שהלכו המגפיים אבל נשארו הרגליים
תודה
פאולינה שלום,
העובדה שהצלחת ליפול נכון לאחר שיעור אחד בלבד מראה יותר מהכול על כישרון התלמידה!
אני תמיד שמח לשמוע על התרומה של אייקידו בחיי היומיום.
תודה שחלקת איתנו את הסיפור.
בזהירות במדרגות…
להתראות.
אלי
בס"ד
באותו הקשר, כבר כתב החכם מכל אדם(משלי כ"ד, ט"ז):
"שבע יפול צדיק וקם",
לאו דוקא שבע אלא כונתו לריבוי הפעמים, וההסבר לסוף הציטוט הוא לא כפי שטועים רוב בני אדם שצדיק נופל הרבה ובכל זאת קם-אלא שכל נפילה בונה ומקדמת אותו והנפילות הן חלק מיסוד בניינו של החכם. עוד יש להוסיף שחכם לא נופל פעמיים באותו "בור" וכמו שכתבת:"לאחר הקימה, להסתובב לאחור ולהבין מה גרם לנפילה." ולסיום אצטט מרבי יצחק הוטנר זצ'ל על הפסוק הנ"ל: "והטפשים חושבים כי כונתו בדרך רבותא, אע"פ ששבע יפול צדיק מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך ה'שבע נפילות' שלו."
The ukemi is reflected in the traditional Japanese saying, “Seven times down, eight times up.”
אלי,
אין לי מילים לומר לך איזה רעיון נפלא זה הבלוג ובעיקר הסרטונים שמאפשרים להפנים בנחת את הדברים שלפעמים "רצים" בשיעורים. נהניתי לצפות כאילו הייתי בשיעור וכמובן גם לקרוא את דבריך שתמיד מעשירים את עולמי.
יופי, יופי, יופי!!!