אטיקט המרכז

הקאמה. לבוש יפני מסורתי.

הקאמה. לבוש יפני מסורתי.

הדוג’ו הינו מקום ללימוד הדרך, מקום לליטוש ושיפור עצמי, חתירה למודעות גבוהה יותר והרמוניה.
בדוג’ו נהוגים כללי התנהגות ונימוסים שנועדו ליצור את האווירה המתאימה להשגת המטרות הללו,
יתכן וחלק מהכללים זרים לנו מאחר ומקורם ביפן ובמקרים רבים שמירה על קוד ההתנהגות כרוכה בויתור על גאוותנו או נוחיותנו.

אנא התייחסו ברצינות לקוד ההתנהגות מאחר והוא מייצר את הבסיס לעבודה וחתירה משותפת אל אותן המטרות להן כולנו שואפים.
כדאי לשים לב שחוט השני השזור באותם כללי התנהגות, שיוצר את אותה אווירה קסומה הוא מתן הכבוד ההדדי והיחס החיובי לכל, בין אם לבן/ת הזוג, לאולם, למזרון ולכלי הנשק. כמו כן חשוב להתאמן בצורה מלאה: מלוא האנרגיה, מלוא תשומת הלב ובשמחת חיים.

לבוש

  • אייקידו מתאמנים בחליפת אימון לבנה ("גי" או "דו-גי" שמשמעו "בגד הדרך"). בשיעורים הראשונים ניתן להופיע בבגדי ספורט נוחים וקלילים.
  • יש להימנע מעלייה על המזרון עם נעליים.
  • אייקידו מתאמנים יחפים.
  • בעלי שיער ארוך מקפידים לאסוף את השיער במהלך השיעור.
  • יש להסיר שעונים, טבעות וכל עדי אחר לפני השיעור.
  • יש לשמור על חליפת האייקידו נקייה, ללא קרעים וחופשייה מריחות לא נעימים.
  • יודנשות (בעלי חגורות שחורות) יתאמנו תמיד בלבוש מלא, כולל הקאמה, ללא יוצא מן הכלל.

היגיינה

  • התלמידים מתבקשים לשמור על ציפורניים (ידיים ורגליים) גזוזות.
  • יש לשמור על חליפת האייקידו נקייה, ללא קרעים וחופשייה מריחות לא נעימים.

דיבור

  • במהלך השיעור מומלץ לצמצם את הדיבור למינימום ההכרחי. התרגול הפיזי הינו לב ליבו של האייקידו.
    מומלץ למעט בהערות לבן/ת הזוג (בל נשכח כי מטרתנו היא בראש וראשונה הבנת מגבלותינו אנו ושיפור עצמי).
    באם החלטת להעיר לבן/ת הזוג עשה/י זאת באדיבות, בשקט ובקצרה.

לפני השיעור

 
  • מאחר וכולנו לומדים בדוג’ו, מקובל להגיע לדוג’ו לפני השיעור על מנת ליטול חלק בהכנתו לשיעור. "טקס המזרונים" (פריסתם בתחילת השיעור וקיפולם בסופו) הינו חלק מהשיעור ואין לפרשו כפחיתות כבוד,
    אלא להיפך, כמתן כבוד לדרך, למקום ולחברים לדרך.
  • מספר דקות לפני תחילת השיעור, התלמידים מסתדרים בשורה בישיבת "סייזה" (ישיבה על הברכיים) מול ה"שומן" (חזית הדוג’ו – מקום תמונתו של מייסד השיטה, מוריהיי אואשיבה).

במהלך השיעור

  • השיעור נפתח בקידה ל"שומן" ואח"כ קידה בין המורה לתלמידים.
  • כל שיעור נפתח בחימום. החימום באייקידו מלבד היותו חימום פיזי, הינו "מיסוגי": טקס היטהרות, איחוד וחזרה למרכז. החימום הינו גם הזדמנות להשאיר מאחור את טרדות היום ולפנות מקום בתודעה ללימוד.
  • בזמן הדגמת טכניקה יש לשבת בסייזה (או בישיבה מזרחית לבעלי בעיות ברכיים).
  • לאחר הדגמת תרגיל ע"י המורה, מתחלקים התלמידים לזוגות ומבצעים את הטכניקה שהודגמה. התלמידים יחוו קידה זה לזה ויאמרו: "אונגאי שימאס" (Onegai Shimas) או "בבקשה בוא נתאמן יחד". בתום התרגיל יודו זה לזה בקידה.
  • במידה ונותרת ללא בן/ת זוג, גש/י אל זוג שהחל לעבוד , חווה/י קידה ואמור/י להם בקול (כך שישמעו): "אונגאי שימאס" (Onegai Shimas). מעתה אתם עובדים בשלישייה. המתן/י בקצה המזרון להגיע תורך.
  • תלמיד המאחר לשיעור, יישב ישיבת סייזה בכניסה למזרון ויעצום את עיניו. כאשר ירגיש שפינה מקום ללימוד והוא מוכן לשיעור, יחווה קידה ל"שומן" ויצטרף לשיעור. אם הגעת במהלך החימום, הצטרף לכולם בשלב בו הם נמצאים והשלם את החלק שהחמצת לבדך, לאחר תום החימום. חשוב לערוך חימום גם אם איחרנו לשיעור.
  • במהלך השיעור – הדוג’ו הינו מקום המוקדש ללימוד אייקידו. אין להשתרע על המזרון או לעסוק בפעילות שאינה קשורה ישירות לאימון.
  • מי שהתעייף, רשאי לשבת בקצה המזרון ולנוח.
  • למי שנבצר ממנו להתאמן (בשל עייפות או פציעה) ישנה אפשרות להמשיך ולהתאמן ב"דרך ההתבוננות" (ביפנית "מיטורי קייקו" או "תרגול בהתבוננות"). זהו תרגול חשוב וניתן ללמוד דרכו רבות.
  • במהלך השיעור, אין לרדת מהמזרון ללא אישור המורה (כולל למטרות שתייה).
  • אם את/ה מתקשה בטכניקה מסויימת, הימנע מקריאה למדריך לעזרה (במיוחד אם הוא בצדו השני של הדוג’ו). תחילה נסה להבין את הטכניקה ע"י התבוננות באחרים. חשוב לפתח את מיומנות ההתבוננות. אם את/ה עדיין מתקשה, גש/י אל המדריך ברגע מתאים ובקש/י עזרה.
  • יש להימנע מהתפרעויות ומתחרויות כוח מיותרות בדוג’ו.
  • בתום השיעור מסתדרים בשורה מול ה"שומן", מחווים קידה ל"שומן" ולמורה.

כללי התנהגות בדוג’ו – דבר המייסד

"בדוג’ו" - מאת: מוריהיי אואשיבה (או-סנסאי)

  • האייקידו קובע חיים או מוות במכה בודדת, לכן התלמידים חייבים לעקוב בזהירות אחר הוראות המדריך ולא להתחרות ביניהם מי החזק יותר.
  • האייקידו היא הדרך המלמדת אותנו איך היחיד יכול להתמודד עם מספר תוקפים. התלמידים חייבים לאמן את עצמם להיות ערניים לא רק לחזית אלא לכל הכוונים.
  • השיעורים צריכים להתקיים תמיד באווירה שמחה ונעימה.
  • המורה מלמד רק צד קטן של האמנות. השימושים הנרחבים צריכים להתגלות ע"י כל תלמיד בעצמו ע"י אימונים רבים.
  • באימון היום-יומי התחל ע"י הזזת הגוף ואח"כ התקדם לאימון אינטנסיבי – לעולם לא בכוח, או בצורה לא טבעית ולא הגיונית.

אם יעקבו אחר חוק זה – גם אנשים מבוגרים לא ייפגעו ויוכלו להתאמן באווירה שמחה ונעימה.